מודל בארת לניתוח
צילום עיתונות – רולאן בארת מבחין בין שני סוגים של דימויים בתצלום:
דימוי
דנוטטיבי (דנוטציה) – המשמעות הראשונית, המובנת מיד לרוב הצופים
בתצלום. דנוטציה פירושה הצבעה באצבע, כשמראים משהו. דנוטציה היא השלב התיאורי
הפשוט והבסיסי. שלב שיש בו קונצנזוס (הסכמה רחבה) רחב, כלומר רוב האנשים
יסכימו על אותה המשמעות. הדנוטציה היא המשמעות המילונית, הישירה, הדימוי כפשוטו
הוא דנוטציה. מה אנו רואים בתמונה?
דימוי
קונטטיבי (קונוטציה) – הקונוטציות השונות שמעלה התצלום אצל צופים שונים, הפרשנויות האישיות
המגוונות שכל אחד מהצופים והצופות עשוי להעניק לתצלום. המשמעות הנוספת, הנלווית,
שניתן להסיק אותה ממה שרואים או קוראים. המושג קונוטציה מתייחס לאסוציאציות
התרבותיות-החברתיות או האישיות של הסימן. זוהי הדרך שבה החברה או התרבות או מישהו
בתוך החברה חושבים על המסר. פירוש קונוטטיבי קשור למעמד, גיל, מגדר, מוצא של
הנמען. מה אנו מבינים מהתמונה?
לפי בארת, ברגע שהמשמעות הקונטטיבית מקודמת ומובלטת על ידי התרבות
והחברה עד שנתפסת כמשמעות דנוטטיבית מוסכמת, היא הופכת למיתוס.
מיתוס – המיתוס הוא מסר חזותי או מילולי, החדור
מסרים אידיאולוגיים. מה שאנחנו רואים אינו באמת הדבר עצמו אלא מסר אחר, מסר סמוי.
המיתוס מגולם בכל האלמנטים שניתן ליצור באמצעות תקשורת: לשון ושפה, הבעות פנים
ותנועות גוף, לבוש ועוד. המיתוסים אינם נצחיים, הם משתנים ותלויים בהקשר היסטורי,
חברתי ותרבותי בהם נוצרו. מיתוס חופף במידה מסוימת למונח אידיאולוגיה. פירוש
המיתוס במשמעותו זו, איננו "טעות" או "רעיון שגוי", כפי
שמשתמשים בו בשפת היום-יום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה