זקנה:
הזקנה היא התקופה
המאוחרת והאחרונה בחייו של האדם, ובדרך כלל היא מוגדרת
מאמצע העשור
הרביעי לחיים עד המוות.
מהי גילנות? ישראל
דורון, 2016 (קישור 1)
גילנות נוצרת
בעקבות קטלוג אנשים כזקנים לפי גילם הכרונולוגי ,
או לפי תפיסתם
כשייכים לקבוצת הזקנים . כאמור , הקטלוג נעשה ברמת
החברה והתרבות,
ברמה הבין אישית , וברמה הפנים אישית - היינו הפרט כלפי עצמו.
הקטגוריזציה
יוצרת דעות קדומות חיוביות ושליליות וסטראוטיפים שליליים
וחיוביים
המבוססים על חשיפה לקשת רחבה של זקנים שהמשותף להם הוא שיוכם לקטגוריה
גילית ,
וההבדל ביניהם הוא מצבם התפקודי , הקוגניטיבי והרגשי - והיא
גם נוצרת מתוך
הדעות הקדומות והסטראוטיפים האלה . התוצאה היא התנהגות שמפלה לרעה
אך גם לטובה .
קטגוריית הזקנה קיימת ברוב התרבויות , ולכן גילנות היא
אוניברסלית ואינה
תלויה בזמן ובמקום . היעדר גילנות פירושו אפוא ביטול קטגוריית
הזקנה והיעלמותם
של הסטראוטיפים , הדעות הקדומות וההתנהגות המפלה הכרוכים בה .
מקור-
ישראל דורון,
גילנות בחברה הישראלית : הבניה חברתית של הזיקנה בישראל, רעננה,
שם ההוצאה: מכון
ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד , תשע"ג – 2013, עמוד: 32-
24,
48, 49
--
מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת
הרפואי “The Lancet” עסק בהשוואה בין
היכולות התפקודיות והקוגניטיביות של
קשישים מלפני עשר שנים, לעומת קשישים
בני אותו גיל (בערך) היום. האם יש
הבדל בין שתי הקבוצות? האם הן דומות
במאפייניהן?
לפי ממצאי המחקר – הקשישים של
היום בריאים וחזקים יותר בגופם ובמוחם
מהקשישים באותו גיל, שחיו אך לפני
עשור, וככל הנראה מגמה זו עתידה להתמשך
גם בעתיד.
הבניית המושג גילינות-
המושגים דעה קדומה, סטריאוטיפים,
אפלייה וסטיגמה בונים את המושג גילינות
- דעה
קדומה וסטריאוטיפים מתייחסים למחשבות ולרגשות כלפי זקנים .
- אפליה
היא התנהגות פוגענית כלפי זקנים כפועל יוצא של המחשבות והרגשות
הללו
- והסטיגמה
מוסיפה ממד חברתי שכולל חזרתיות , נורמות חברתיות , יכולת
להפעיל
כוח חברתי , והטלת סנקציות על החורגים מהנורמה .
התבטאויות הבאות
כדוגמא לבניית המושג גילינות
- "
העולם שייך לצעירים" ( מתוך פרסומת )
- " אני מקווה שלא הזמנו למסיבה את הזקן מהנהלת חשבונות , זה יהיה מביך אם הוא יגיע"
- ( מתוך שיחה בין עובדים צעירים .
- "
בדיוק סיפרתי לבת שלי שיש הרבה יתרונות בזה שאני בת שישים , אחד מהם
זה
ההנחות שאני מקבלת לתיאטרון" ( מתוך שיחה בין חברות שחגגו יום הולדת שישים לא
מכבר .
- "
סבא : עמרי , שמעתי שאתה נוסע להונגריה ללמוד רפואה , חבל שלא
התייעצת
אתי קודם , הרי למדתי שם . נכד : סבא , לא חשבתי שתבין או
שתוכל
לעזור , היום זה הרי לא כמו שהיה בזמנים שלך"
מקור-
ישראל דורון,
גילנות בחברה הישראלית : הבניה חברתית של הזיקנה בישראל, רעננה,
שם ההוצאה: מכון
ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד , תשע"ג – 2013, עמוד: 32-
24, 48, 49
סטריאוטיפים:
סטריאוטיפים מהווים
תוצר של סיווג אנשים לקטגוריות על פי מין, מוצא,
גיל ותכונות אחרות,
בתהליך הנקרא קטגוריזציה חברתית, סיווג המאפשר
להשתמש
בניסיון שנצבר בעבר
על מנת לגבש רושם ראשוני על אדם במהירות גדולה יותר.
הבניית התדמית
המורכבת של זקנה וזקנים מתחילה בגיל צעיר . מחקרים מלמדים
שכבר בגיל הגן
מאמצים הילדים תפיסות שליליות כלפי זקנה ובונים את הסטריאוטיפ
של חולשה גופנית ,
חולי , נכות ומראה חיצוני פגום . בגיל בית הספר מתווספים
לבסיס זה
דימויים מורכבים יותר , כגון זיהוי הזקנה עם בדידות , בלבול , חוסר תועלת או
ייצוג היתר
של הקשישים בתוכניות שעניינן מחלות מחזק את הדימוי הסטראוטיפי
מחקרים חדשים
מפריכים את הסטריאוטיפים של הזקנה, וגם מוכיחים שמי שאינו מאמין
בהם דווקא נהנה
מחיים ארוכים ובריאים יותר / דפנה לוי עיתונאית כתב העת "אלכסון"
כל הקשישים דומים אלה לאלה, ושונים משמעותית מאנשים צעירים
לא נכון. בגיל המבוגר אנשים נבדלים מאוד
ביכולות שלהם וברמת התפקוד שלהם,
ואנשים רבים בני
70 ויותר מתפקדים ברמה לא פחות טובה מחבריהם בני ה-40 וה-50.
כל רופא ישמח
לספר לכם שלפחות 40% מהגורמים שמשפיעים על ההזדקנות נתונים
לשליטתנו. פעילות
גופנית, שימור עניין אינטלקטואלי, מעקב אחרי אקטואליה, מעורבות
במתרחש במשפחה
ובקהילה, מערכות יחסים עם בני משפחה וחברים צעירים יותר
ולקיחת חלק
בעולמם – כל אלה מביאים לכך שגם בגיל מבוגר מאוד אפשר להיות
מעודכנים, ערניים
ופעילים מאוד.
קמפיין של לשכת
הפרסום הממשלתית נגד אלימות בזקנים למשרד לענייני גמלאים,
חייבים לשמור על
ביטחונם וכבודם. רואים בפרסומת שני אנשים זקנים מאוד דומים אחד לשני ובהמשך את
האישה הזקנה יושבת עם בני המשפחה המורחבת כולם צעירים .
נעשה כאן שימוש
בסטראוטיפ הנ"ל.
מסקנה-
התקשורת מעצימה
ומחזקת סטריאוטיפים קיימים בחברה במקום לשנות אותם.
אנשים מבוגרים לא
מסוגלים להשתנות
לא נכון. מבוגרים החלו להשתמש במחשב,
באינטרנט, בדואר אלקטרוני ובסמארטפונים בגיל מאוחר יחסית, וכתוצאה מכך גם למדו
לשמור על קשר עם חברים וקרובים באמצעות הרשת, שינו מנהגים וגילו עולמות חדשים.
נכונות – זה כל מה שדרוש. כשיש נכונות,
הזקנים עומדים
בקצב של הצעירים.
קשישים סובלים
מבעיות זיכרון קשות
לא נכון. הזיכרון אמנם נפגע עם ההזדקנות,
אבל אם מתרגלים אותו באופנים שונים,
החל מפתרון
תשבצים וכלה במשחקי זיכרון מיוחדים, ואם מקפידים על ביצוע פעילויות הדורשות שימוש
במיומנויות שכליות (קריאה, כתיבה, השתתפות בדיונים ובוויכוחים, לימודים מכל סוג)
המוח ממשיך לפעול, וגם הזיכרון מתפקד כהלכה.
בפרסומת ניתן
לראות זוג זקנים מתעוררים בבוקר , שותים קפה ומגלים שכול אחד שם
את התותבות של
השני. הפרסומת של DYMO . שמוציא פתקים להדביר על חפצים
למען זכירה.
מסקנה- הפרסומת משתמשת בסטריאוטיפ
שקשישים סובלים מבעיות זיכרון קשות
ואפילו מוצאים לה
פיתרון.
אנשים זקנים
סובלים מבדידות ומדיכאון
נכון לפעמים, משום שעם הגיל פוחתות ההזדמנויות לצאת למקומות (עבודה,
לימודים) שבהם יש הזדמנות לפגוש אנשים וליצור קשרים חדשים. עם זאת, היום אפשר
לייצר קשרים חברתיים פעילים גם בלי לצאת מהבית, באמצעות המחשב למשל, ובכל
מקרה הנתונים המחקריים מראים כי בני 56 ומעלה דווקא סובלים מדיכאון פחות מבני גיל הביניים
בגילאי 40-56.
אחרי גיל מסוים
אין לקשישים מה לתרום בשטח העבודה
לא נכון. ממחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת
האמריקאי לפסיכולוגיה תעסוקתית
עולה כי מי שלא
פרשו לגמלאות בגיל המקובל או פתחו בקריירה שנייה אחרי שפרשו מהראשונה (מה שנעשה
מקובל לאחרונה ברחבי העולם המערבי, בעיקר מסיבות
כלכליות) יכולים
לטפוח לעצמם על השכם. הפעילות הזאת לא רק תורמת למקומות
העבודה, אלא גם
מגנה על האדם המבוגר ממחלות רבות. אנשים שממשיכים להרגיש חיוניים ויש להם עיסוק
ועניין בחיים, נוטים לחלות הרבה פחות.
אחד התחומים
הבולטים שבהם אפשר לזהות גילנות הוא שוק העבודה . בשוק זה
רווח יחס שלילי
כלפי עובדים מבוגרים , והם מופלים לא פעם אך ורק בגלל גילם.
תיאור הפרסומת-
שני הזקנים
שמופיעים בפרסומת זו , מופיעים על המרפסת וכול אחד אומר מה הוא
עשה בעבר
האישה הזקנה-
"סללנו כבישים"
האיש הזקן-
"ייבשנו ביצות,
מסקנה- הפרסומאים השתמשו בדימוי של הקשישים שפעם עבדו והיום לא.
עמותת "והדרת" אומרת כן
בקמפיין להעסקת קשישים אחרי גיל 62 -אור ניר, סטודנט מתנדב בעמותת
"והדרת", משתף:
"מטרתה של העמותה היא מתן עזרה
לבני 60+ להשתלב בשוק העבודה כדי שיוכלו להמשיך להתקיים בכבוד ולחיות חיים
איכותיים גם לאחר גיל הפרישה. צריך לזכור
שהגיל הוא רק מספר ולא יותר. כולנו
נהיה ביום מן הימים אזרחים ותיקים ויש צורך לתת להם להמשיך לעשות את מה שהם רוצים
ואוהבים, ככל הניתן."
מסר הקמפיין - "לא לגבולות
67" - קריאה להעסקת קשישים גם אחרי גיל הפנסיה
מסקנה על
הסטריאוטיפים כפי שעולים מדבריו:
"פעמים רבות אנחנו מסתכלים על
אנשים יותר מבוגרים מאיתנו וכבר אחרי מבט אחד
אנו חושבים שאנחנו יודעים
עליהם הכול. מיד מסיקים שהם סבא וסבתא לנכדים, שהם במעגל הפנסיה, שהגוף שלהם כבר
לא הכי בריא, חזק ובמיטבו בשביל פעילות גופנית
או כל פעילות שדורשת מאמץ וכו'. השנה
נוכחתי לדעת שכל הסטראוטיפים האלו על ה"קשישים" לא רק שלא נכונים, אלא
ההפך הוא הנכון."
בקליפ ניתן לראות להקת בנות בגילאים
מאוחרים השרות את שיר הגבעטרון
"בת שישים" עם מילים
המתאימות למטרתן ומשקפות את המסר שלהן. "בת שישים
פוקחת עין,
ויוצאת לעבודה".
בגיל המבוגר אין
חיי מין
לא נכון. גם בני 70, 80 ו-90 מסוגלים
ומעוניינים לנהל חיי מין סדירים. מחקר שנערך באוניברסיטת שיקגו והתבסס על עדויות
של 3500 גברים ונשים 57-85, שכל אחד
מהם תושאל בראיון
שערך כשעתיים, קבע כי גם בגיל המבוגר מאוד לא נעלם
לחלוטין החשק
המיני, וכי חיי מין סדירים תורמים לבריאות תקינה.
בסקר שערך ארגון
הגמלאים האמריקאי נמצא כי חמישה מתוך כל שישה נשאלים
אמרו כי חשוב להם
לא לוותר על המיניות שלהם רק בגלל הגיל. שישה מתוך עשרה
אמרו כי
חיי המין שומרים על הזוגיות שלהם גם בגיל מבוגר, ורק עשרה אחוזים
אמרו שאינם נהנים
כלל ממין.
(מתוך מגזין הזמן
השלישי – מגזין הגמלאים בישראל מקבוצת מוקד אנוש
ככל שמתבגרים,
השרירים הולכים ונחלשים
לא נכון. מחקר שעקב אחרי גברים ונשים בני
61-78 שהחלו להתאמן בפיקוח של
מאמני כושר, הראה
כי כבר אחרי שמונה שבועות של פעילות גופנית עלה בצורה
משמעותית שיעור
מסת השריר בגופם. מחקר נוסף שבו השתתפו בני 72-98, הרה
כי אחרי עשרה
שבועות של פעילות מכוונת עלה כוחם של המשתתפים בלא פחות
מ-113%. הן
הפגינו יכולות מרשימות של הליכה ועלייה במדרגות, למרות שלפני
תחילת האימונים
הוגדרו כולם כמתקשים בתנועה בגלל חולשת שרירים.
סיכום
על סטריאוטיפים על זקנים -
סטראוטיפים כלפי זקנה מתגבשים בגיל
צעיר, זקנים נתפשים כפחות אינטליגנטים, מהצעירים, פחות שאפתנים, ובעלי יכולת
נמוכה.הם דיכאוניים,מאד מבודדים וסובלים מבדידות.
יצוג בתקשורת:
הוא דימוי, שיקוף
או שיחזור של דבר מה בעולם ה"אמיתי". הכוונה לאנשים, לקבוצה או למאורע
אשר יוצגו באופן כלשהו בתקשורת. נוצר הרושם כאילו הייצוג הטלוויזיוני הוא
אמיתי ומשקף את המציאות במידה הטובה
ביותר - אך זוהי אשליה בלבד, היות
שהטלוויזיה מייצגת
את המציאות באופן שטחי מאד.
קבוצת מיעוט
הכוונה לא למיעוט
מבחינה מספרית, אלא תת קבוצה שאינה שייכת לקבוצת האליטה השלטת בחברה. חברי הקבוצה
נתונים לקיפוח חברתי בשל מאפיינים משותפים.
קבוצת מיעוט היא
קבוצה חלשה מבחינה חברתית, חסרת כוח פוליטי וכלכלי.
לדוגמא: נשים,
עובדים זרים, נכים ומוגבלים, אתיופים וזקנים.
ייצוג הקשישים לפי
דפנה למיש מחקר משנת 2006
דפנה למיש טוענת כי הזקנה נתפסת
בהן כחסרת אונים, מקרינה תשישות פיזית
ותלות בזולת ואף כמייצגת רוע. מרבית התכונות שאנו נוטים
לשייך לזקנים
מאופיינות בהיעדר: חוסר בריאות,
חוסר צלילות, ולפיכך, גם חוסר יכולת להיות
יצרניים. הזקנים מוצגים
כאנשים לא יצירתיים ולא מעניינים. במידה רבה מאופיינת
הזקנה במונחי כישלון .
בשונה מכך, דמויות של זקנים
בתוכניות המשודרות בשעות היום אינן מאופיינות
בדרך שלילית, אך הן מציעות תפיסה
סטראוטיפית לא פחות, באמצעות דימויים סטראוטיפיים חיוביים, אשר אף הם אינם משקפים
תמונה מציאותית של ההזדקנות
בחברה.
ייצוגם של קשישים בלט באופן יחסי
בסוגת תוכניות האירוח המשודרות בשעות היום. תוכניות אלה מתאפיינות בדיון על בריאות
וסגנון חיים, והקשישים מופיעים בהן
כאורחים הסובלים ממחלות אופייניות
לגיל השלישי. לטענתם, ייצוג היתר של
הקשישים בתוכניות שעניינן מחלות
מחזק את הדימוי הסטראוטיפי שדבק בזקנים,
של חולים הזקוקים לטיפול מתמיד.
בשאר הסוגות נעדרים הקשישים מן המסך
כמעט כליל; הדבר בולט בייחוד
בסוגות בדיוניות, כגון סדרות דרמה ואופרות סבון.
ייצוג קשישים
בחדשות
בבית אבות בירושלים התגלתה התעללות
קשה בדיירי הבית מצד המטפלים.
קשירות סאדיסטיות למיטות, קשישים
שסופגים אלימות מילולית ופיזית קשה,
הזנחה שיטתית: כתבתנו ביקרה והתנדבה
ב-14 בתי אבות - המצלמה הנסתרת
והשיחות עם הדיירים חשפו את
היחס המזעזע שאותו הם סופגים. הבשורה
הרעה: זה רק ייעשה גרוע יותר.
מסקנה- ייצוג
בהקשרים שליליים של התעללות בקשישים אשר מחזקת את
המיתוס של השזקן חסר ישע.
אסכולת הבניית המציאות – אמצעי
התקשורת בהכרח מציגים תמונה לא אובייקטיבית של
המציאות, ובכך משפיעים על הראייה
הערכית אידאולוגית של הנמענים את המציאות.
לתקשורת חלק נכבד בבניית תמונת העולם
של החשופים אליה. אמצעי התקשורת ובעיקר
הטלוויזיה מציירים מציאות שונה
מ"המציאות הריאלית". זוהי מציאות מתווכת כפי שהיא
מתועדת ומוצגת לציבור.
ייצוג הזקנים מתווך לציבור על ידי
התקשורת בהקשרים שונים.
בהקשרים שעולים לחדשות כמו
התעללויות, בתי אבות, מצוקה כלכלית וגם דרך הפרסומות.
כל תקופה התקשורת מחזקת או
מעצבת סטראוטיפים בהתאם לשינויים שחלו בחברה. בעבר
התייחסו לקשיש בכבוד אבל נתפס כאדם
בשולי החברה.
מודל סדר היום הציבורי – הציבור יוצא מנקודת הנחה כי אם התקשורת מקדישה תשומת לב רבה
לנושאים מסוימים, הרי שהיא
מחשיבה אותם יותר
מנושאים אחרים.
התקשורת אינה שמה
דגש על מתן במה וכבוד לקשישים ונמנעת מלחשוף את דמותם בפרסומת, אלא
אם דמותם היא בודדה מסכנה ומשדרת את כל
הסטריאוטיפים הקיימים בנוגע לדמות הקשיש.
שלב ראשון – הדרה - הקבוצה
לא מופיעה כלל במדיה.
ברוב אמצעי התקשורת קיימת הדרה חלקית
בכל הנוגע לייצוג הזיקנה והזקנים.
שלב שני – הגחכה- ישנה
התחלה של ייצוג קבוצה "מסומנת". ההצגה תהיה לרוב סטראוטיפית והחברים בה
יוצגו לעיתים תכופות "כמוקיונים". עדיין יש בתקשורת ייצוג בצורה
סטראוטיפית ומיתוסית- קל לרמות ולגנוב מהם. זקנים חלשים . ויזה נטען
שלב שלישי – הסדרה- החברים
בקבוצה מוצגים כמגינים על קיום הסדר החברתי,
כדוגמת שוטרים ובלשים. בשל גילם
המופלג וניסיון החיים הרב שלהם, משתמשים בזקנים לדמויות סמכותיות.
שלב רביעי – הכלה הצגת
החברים בקבוצה בטווח התפקידים השלם, החיובי והשלילי, בדיוק כמו שהם בחיים
האמיתיים. דמויות סטריאוטיפיות עלולות עדיין להופיע בשלב זה,
אך הפעם הם חלק מקשת רחבה של דמויות
נוספות המשתייכות לאותה קבוצה (קלארק, 1969). אכן הזקנים משתייכים לשלב זה כיוון
שמתקבלים בחברה ובעלי זכויות אך עדיין ייצוגם בתקשורת אינו חד משמעית חיובית.
לסיכום-
התקשורת צריכה לתת ביטוי לקבוצות
ודעות שונות בחברה, אבל היא לא באמת עושה זאת. קבוצות המיעוט מופיעות מעט מאוד
במדיה, לעומת זאת קבוצות האליטה בעלות הכוח הכלכלי והפוליטי שייכות לרוב לעדה
האשכנזית, הלבנה והמשכילה ממרכז הארץ יופיעו בתדירות גבוהה בתקשורת. לפי מחקר של
הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו כאשר קבוצות המיעוט מופיעות במדיה הן מוצגות באור
שלילי, מגוחך וסטריאוטיפים.
הייצוג של קבוצות המיעוט במדיה הוא
לא הוגן ואינו תואם את המציאות המורכבת. וכך לגבי הזקנים.
--------------------------------------------------------------------------------
מקורות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה