חופש הביטוי

"כל אדם זכאי לחירות המחשבה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה,
ולבקש ידיעות ודעות,
ולקבלן ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות."

מתוך "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם", סעיף יט

הצידוקים הקלַסיים לחופש הביטוי מסתמכים על ההנחות הבאות:

1.   האדם הוא יצור תבוני: בשונה מהתפיסות המנחות דיקטטורות, שלפיהן האדם הפשוט אינו
מסוגל להבחין
בין טוב ורע, הנחת המוצא הדמוקרטית היא שהאדם יכול לבחור בטוב לו מבין כמה אפשרויות,
ולכן יש טעם
לחשוף אותו למגוון דעות.

2.   חופש הביטוי הכרחי לגילוי האמת: רק דיון חופשי מאפשר לגלות את הדעה המייצגת את
האמת. ייתכן
שדווקא הדעה שהשמעתה נאסרה, היא הנכונה.

3.   במאבק עם השקר, האמת מתחזקת: אפילו אם הדעה המושמעת מבוססת על שקר או על
טעות, היתרון
הוא בכך שהשקפה המבוססת על אמת ומייצגת אותה תגבר עליה – ואף תתחזק בעקבות העימות.

4.   חופש הביטוי הכרחי להליך דמוקרטי תקין: חופש הביטוי מאפשר לבקר את השלטון, ואף
מאפשר לשנות
את המציאות הפוליטית בדרכי שכנוע רציונליות, בלא לגלוש לאלימות.

לכלי התקשורת תפקיד מרכזי במימוש חופש הביטוי, הן כספקי מידע ופרשנות והן
כבימתו של שוק הרעיונות, שבו נידונים ומלובנים נושאים שעל סדר היום.

במשטר דמוקרטי, המבוסס על איזון ובקרה  יש תפקיד לתקשורת והוא לשמש במה ציבורית

 למגוון הדעות התרבותי ולהשקפות השונות הרווחות בציבור. ןלכן יש חשיבות לחופש העיתונות. 

כלי התקשורת הם נושאי כליו של חופש הפרסום וחופש הביטוי. להם הכוח לממש את זכות 

הציבור לדעת , הם המבטיחים החלפת מידע ודעות .ולשם מימוש חופש העיתונות נקבע כי לא

 יחויב עיתונאי בגילוי זהות מקורותיו בהליך שיפוטי אלא אם כן הדבר רלוונטי וחיוני לשם עשיית

 משפט צדק בנושא מהותי. הכרה בחיסיון עיתונאי נותנת משמעות מעשית לחופש העיתונות

 וליכולתה לאסוף מידע