מסגור

על פי התיאוריה של סטויריוט הול, אנשים שונים יכולים לפרש חדשות בצורה שונה על פי השקפת חייהם,
אידיאולוגיה פוליטית, סכמות תבניתיות ודעות קדומות.  יתרה מזאת, חדשות יכולות להתפרש ולהיות מפוענחות
בדרכים שונות ובהתאם להשקפתו של הפרט הנמען. כאשר אנו נתקלים בכתבה אנו יכולים לתת לה שני פירושים
שונים כאשר אחד יכול להתנגד ואילו אחר יכול לקרוא אותה באהדה. תיאוריה זו משמשת את העיתונאים למסגר
את הידע כדי שאנחנו קהל היעד יהיה לנו קל יותר לעבד את המידע בצורה פשוטה( מקוויל, 2014).

מסגור בא לידי ביטוי באמצעות ארבעה מימדים שבאמצעותם הקהל מפרש את החדשות:

המימד הראשון הינו מרחב בו הקהל מחליט על האופן שבו אירוע מרוחק מבחינה רגשית ופיזית עלול להשפיע עליו.
מימד נוסף הוא העוצמה שבו הקהל נוטה לראות את החדשות ואת המקרה כאירוע אישי, מימד שלישי הוא הזמן
שבו הקהל רואה  את האירוע על פי אירועים היסטוריים שהיו בעבר ואילו מימד אחרון הינו מימד הזהות שבו הקהל
קושר את עצמו לאירוע, למקום ולדמויות בסיפור ומפתח תחושת זהות משותפת(מקוויל,2014).

מסגור הוא אחד המאפיינים האופייניים ביותר לחדשות שנחקר בנוגע להשפעות והשימוש בהדגמות מקרים
קונקרטיים להמחשת נושאים כללים בהצדקת מסקנות כלליות. לדוגמא, פרשת קו 300 שהתרחשה בשנת 1984,  
שבה אנשי השב"כ הרגו שני מחבלים ולאחר תפיסתם שיקרו בעדותם בנוגע לנסיבות המוות וקיבלו חנינה על ידי
נשיא המדינה חיים הרצוג. (מקוויל,2014).

מסגור מתמקד בדרכי עיצובן של בעיות ציבוריות עבור הקהל ע"י אמצעי התקשורת אשר נושאים עמם מטען
שמעניק משמעות לסיפור.

התקשורת יוצרת תבנית, ממסגרת את הסיפור מנקודת מבט מאוד מכוונת.